<h1>כל בו הלכ' צדקה סימן פ"ב</h1>
<h2>דף מט:</h2>
עשיר שאינו רוצה לתת צדקה כופין אותו. וגדול המעשה יותר מן העושה. ודוקא באדם עשיר אבל באדם אחר אין לדחקו יותר מדאי רק בדבר הראוי.
<h2>דף נ.</h2>
אמר רבי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. בירושלמי [פאה פ"א ה"ט] מפרש פעם ראשונה לקרן מכאן ואילך לחומש.
<h2>דף סז:</h2>
גדול המפייס לעני בדברים יותר מהנותן צדקה וכל המעלי' עיניו מן הצדקה נקרא בליעל ואכזר וחוטא שנאמ' השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ורחמי רשעים אכזרי ומכחיש יחוסו שאינו מזרע אברה' יצחק ויעקב שהיו רחמנים אלא מזרע הכותים שכתוב בהם אכזרי המה לא ירחמו. וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך. הנותן צדקה לעניין בסבר פנים רעות אבד זכותו אפילו נותן הרבה ועובר משום אל ירע לבבך בתתך. וטוב ממנו שיתן פרוטה בסבר פנים יפות. עוד יש ענין שטוב משניהם הנותן כראוי לעני בסבר פנים יפות. ויש ענין רביעי שטוב משלשתן שיתן לעני כראוי קודם שישאל. עוד יש ענין חמישי שטוב מארבעתן מאן דצייר זוזי בסדיניה ושדי לאחורי' ובאים עניים ונוטלין אותם ואין הנותן יודע למי נותן ואין העני מתבייש. יש ענין ששי שטוב מחמשתן שהוא משליך מעות אחורי הדלת שלא ידע [העני כלל ממי לוקח. עוד יש ענין שביעי שטוב מכולן הנותן לתוך קופה של צדקה ואינו יודע מי נוטלה] כלל ממי נוטלה ולמי נותנה. וגדולה צדקה שנאמר עשה צדקה נבחר לה' מזבח. ומצוה גדולה להלוות עני שנאמר העבט תעביטנו די מחסורו. ואמרו ז"ל מי שאין לו ואינו רוצה להתפרנס נותנים לו בתורת הלואה כדי שתנוח דעתו עליו וזו היא מצוה יתרה מן הנותן. ומטיל מלאי לכיסן יותר מכלן. והר"ף ז"ל כ' זה הנוטל מעות מן העני או מתלמיד חכם ומרויח בעבורן.
<h2>דף סח.</h2>
מצות עשה לתת צדקה לעני וצריך ליתנה בסתר ולא יתפאר ולא יתיהר בצדקה. ואומר ה"ר אליעזר שאם היה עובר עבירה להכעיס אינו חייב לזונו דלא קרינ' ביה אחיך עד שישוב וירצ' לקבל עליו דין. וגם אף במומר לתאבון אומר כן.
